פסיכומטרי

מבחן פסיכומטרי נכתב, מועבר ונבדק על ידי 'המרכז הארצי לבחינות והערכה' – מרכז אשר הוקם על ידי האוניברסיטאות בישראל. מטרת מבחן פסיכומטרי, על פי המרכז לבחינות והערכה, היא לחזות את סיכויי ההצלחה בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה באמצעות דירוג כל המועמדים על סולם הערכה אחיד וזאת תוך כדי השפעה מינימלית של הרקע השונה של כל אחד מהמועמדים, או של משתנים סובייקטיביים אחרים. 
מבחן פסיכומטרי הינו כלי מיון בלבד וככזה, הוא אינו מושלם ואיננו מודד משתנים אחרים העשויים להשפיע על הצלחת המועמדים בלימודיהם, דוגמת מוטיבציה, יצירתיות או התמדה. עם זאת, הלימוד למבחן פסיכומטרי וכפועל ישיר מכך ההצלחה בבחינה מביאים לעיתים משתנים אלו לידי ביטוי.   

מבחן פסיכומטרי מורכב מתשעה פרקים: פרק חיבור ושמונה פרקים עם שאלות של בחירה מרובה (אמריקאיות). בין שמונת הפרקים יש שני פרקים בכל אחד מהתחומים (חשיבה כמותית, חשיבה מילולית ואנגלית) ובנוסף שני פרקי "פיילוט". 
שני פרקי ה"פיילוט" עשויים להיות מכל אחד מנושאי הבחינה (חשיבה כמותית, חשיבה מילולית או אנגלית) והם אינם משמשים לצורך קביעת הציון אלא לצרכים סטטיסטיים בלבד. לא ניתן לזהות פרקים אלו והם מופיעים בסדר אקראי במהלך הבחינה.
לחיבור מוקצבות 30 דקות. לכל אחד משמונת הפרקים מוקצבות 20 דקות בלבד, המשמשות אך ורק לשם פתרון אותו פרק - לא ניתן להתקדם בפרקים ולא ניתן לחזור אחורה.
משך הבחינה הפסיכומטרית הינו כשלוש שעות וחצי (כולל הוראות), והיא כוללת 175-172 שאלות.
במהלך המבחן ניתן לעשות שימוש בעיפרון, מחק ומחדד בלבד.

היכולות הנבדקות בכל אחד מן התחומים 

מבחן פסיכומטרי נערך בחמישה מועדים שונים במהלך השנה. תאריכי הבחינה בכל שנה חלים בדרך כלל בחודשי פברואר, אפריל, יולי, אוקטובר ודצמבר. 
המרכז הארצי לבחינות והערכה אינו מגביל את מספר הפעמים בהן רשאי מועמד להיבחן במבחן פסיכומטרי, אולם הוא לא מאפשר לגשת למבחן במועדים רצופים. כלומר, לדוגמה, אם מועמד נבחן במבחן החל בחודש אפריל, הוא יוכל להיבחן בשנית רק החל מהמבחן החל בחודש אוקטובר.

לכל אחד משלושת התחומים (הכמותית, המילולית והאנגלית) ניתן ציון הנע בין 50 ל- 150. 

הציון הכללי בבחינה הפסיכומטרית הינו ממוצע משוקלל של הציונים אותו מקבל הנבחן בכל אחד מהפרקים.

סולם הציונים הכללי במבחן פסיכומטרי נע בין 200 ל- 800.

מבחן פסיכומטרי הוא יחסי, ובודק את הצלחת הנבחן ביחס לשאר הנבחנים. בשל הכלים הסטטיסטיים בהם משתמש המרכז הארצי לבחינות והערכה, הציון של הנבחן אינו מושפע מרמת הקושי של המבחן הספציפי אותו ביצע, מביצוע המבחן במועדים שונים או מהנוסחים השונים של המבחן.

ישנם שלושה ציונים כלליים שמקבל כל נבחן:

ציון רב-תחומי: זהו הציון הפסיכומטרי המקורי בו התחום הכמותי מהווה 40% מהציון, התחום המילולי מהווה גם כן 40% מהציון ואילו תחום האנגלית מהווה 20% מהציון.

ציון בדגש כמותי: זהו ציון הפסיכומטרי המושפע בעיקר מההצלחה בחלק החשיבה הכמותית. בציון זה התחום הכמותי מהווה 60% מהציון, התחום המילולי מהווה 20% מהציון וגם תחום האנגלית מהווה 20% מהציון.

ציון בדגש מילולי: זהו ציון הפסיכומטרי המושפע בעיקר מההצלחה בחלק החשיבה המילולית. בציון זה התחום המילולי מהווה 60% מהציון, התחום הכמותי מהווה 20% מהציון וגם תחום האנגלית מהווה 20% מהציון.

 (לציון באנגלית יש משמעויות נוספות ומוסדות לימוד רבים אף דורשים ציון מינימלי מסוים לצורך הקבלה). 
כל מוסד לימודים רשאי לקבוע סף קבלה המתייחס לציון כללי שונה עבור כל מקצוע. לדוגמה, המוסד רשאי להחליט שלצורך קבלה ללימודי הנדסה הוא מתייחס לציון בדגש הכמותי ולצורך קבלה ללימודי ספרות הוא מתייחס לציון בדגש המילולי. עם זאת, ישנם מוסדות לימודים שבינתיים ממשיכים להתייחס רק לציון הרב תחומי ויש לברר זאת במוסד בו אתם מעוניינים ללמוד.